
פרטי
החלום של עילאי עראמי: מטוטנהאם עד לנבחרת
הוא תחרותי, נחוש ולא מוכן להתפשר: צפו בכישרון הישראלי בן ה-13 שבונה את דרכו באקדמיה של התרנגולים בלונדון. וגם: שיחה מיוחדת עם אביו, יורי
עילאי עראמי נולד בשנת 2013 וגדל בלונדון להורים בעלי אזרחות בריטית וישראלית. הוא אחיהם הצעיר של נתנאל ואלינור. סבא, סבתא ושאר בני המשפחה המורחבת שלו מתגוררים כאן בישראל. אהבתו של עילאי לכדורגל החלה כבר בגיל צעיר מאוד, במיוחד לאור העובדה שגם אחיו הגדול, נתנאל, שיחק בקבוצות שונות כשהיה קטן יותר.
בגיל שש הצטרף עילאי לקבוצת כדורגל מקומית באזור מגוריו. חודשים ספורים לאחר מכן כבר הוזמן על ידי סקאוטים ממספר אקדמיות לאימונים במרכזי פיתוח וזיהוי כישרונות, ביניהן טוטנהאם, ווסטהאם, צ'לסי ולוטון. בגיל תשע בחר עילאי להצטרף לאקדמיה של התרנגולים, ובאפריל 2022 חתם רשמית במועדון.
את דרכו בכדורגל החל עילאי כקיצוני, אלא שהיום הוא משחק במספר עמדות
עילאי השלים בהצלחה את ארבע שנותיו במחלקת הילדים (Foundation Phase), ופתח את עונת 2026/27 הנוכחית במחלקת הנערים (Youth Development Phase - Under 13s), לאחר שחתם במועדון לשנתיים נוספות. את דרכו בכדורגל החל עילאי כקיצוני, אלא שהיום הוא משחק במספר עמדות, ביניהן מגן וקיצוני.
עילאי עראמי במתחם האקדמיה של טוטנהאם
בשיחה עם אביו של עילאי, יוֹרִי (מלשון יורם), מספר האחרון על נער צעיר איכותי, תחרותי, נחוש וחדור מטרה. עילאי יודע בדיוק מה הוא רוצה ומה הוא אוהב. עילאי מתמקד בתפקידו המקצועי במועדון הלונדוני, כשבין היתר הדבר מגיע על חשבון הילדות שלו. "לשחק באקדמיה כמו טוטנהאם יש מחיר", מציין אביו ומדגיש כי הדבר אינו ייחודי לבנו: "נכון לכל שחקן שמתחרה ברמות הללו".
עילאי בן 13, אבל שאיפותיו גבוהות. הוא ילד שיודע בדיוק מה הוא רוצה.
"כבר מגיל צעיר מאוד הפגין עילאי תכונות אופי מסוימות, שלעיתים הציבו אתגר אפילו בפני הקרובים אליו ביותר. מאז ומתמיד הוא היה ילד תחרותי מאוד, בעל רצון עז לנצח. הוא נחוש, בעל ביטחון עצמי, דעתן ובלתי מתפשר".

"עם השנים, עילאי התבגר והפך לנער חושב, מתמיד וסקרן, חדור מטרה ובעל אכפתיות אמיתית כלפי האנשים שסביבו. הוא אינו מקבל בקלות את התשובה 'לא', ובדרך כלל ינסה למצוא דרך להבין את ההיגיון שעומד מאחוריה, בין אם בבית, בכדורגל או בבית הספר".
במיפוי האחרון של טוטנהאם, לצד אלו שעזבו, עילאי נשאר. בטוטנהאם הוא מוערך מאוד.
"האמת היא שלא הייתי מייחס לכך חשיבות מיוחדת. עצם העובדה שעילאי השלים בהצלחה ארבע שנים במחלקת הילדים, הוחתם לשנתיים נוספות והתקדם למחלקת הנערים, מעידה בבירור על כך שהמועדון מעריך אותו, בדיוק כפי שהוא מעריך את שאר הילדים שנותרו בקבוצה שלו".
בישראל עוקבים אחריו? בבוא העת ייתכן שייקרא לדגל, לנבחרות הצעירות.
"אני לא יודע אם עוקבים אחריו באופן פעיל בישראל, אבל אני בהחלט מניח שמי שצריך להכיר אותו כבר שמע עליו. באשר לזימון לנבחרת הלאומית, כמובן שייצוג המדינה והמשחק במדי נבחרת לאומית הם חלום של כל כדורגלן, בין אם מדובר בנבחרת אנגליה ובין אם בנבחרת ישראל".

"עם זאת, בשלב הזה אני לא חושב שזה נושא שמעסיק את עילאי יותר מדי. אם וכאשר יגיעו פניות, מטבע הדברים, כל החלטה שתתקבל תתבסס על מה שיתרום בצורה הטובה ביותר להתפתחותו המקצועית של עילאי ויעניק לו את ההזדמנויות הטובות ביותר להתקדם ככדורגלן".
עילאי חדור מטרה, עובד קשה ולעיתים גם על חשבון הילדות שלו. הוא חי עם זה בשלום?
"לשחק באקדמיה כמו טוטנהאם יש מחיר. הדבר אינו ייחודי לעילאי, אלא נכון לכל שחקן צעיר שמתחרה ברמות הגבוהות ביותר, בין אם באנגליה, בגרמניה, בישראל או בהולנד לצורך העניין. אלה כנראה חלק מהגורמים שמעצבים לא רק את אופיים של השחקנים, אלא גם את הבגרות המנטלית שלהם בגיל צעיר מאוד".
"רמת המקצועיות הנדרשת מהשחקנים, המחויבות, העבודה הקשה, הסטנדרטים ההתנהגותיים המצופים ממי שמייצגים את האקדמיה, ומעל הכול, הגישה המנטלית והפיזית הנדרשת בכל אימון ובכל משחק, כל אלה נמצאים ברמה גבוהה במיוחד. במילים פשוטות, אין קיצורי דרך ואין הנחות".

"לאור האהבה העצומה של עילאי למשחק, לכדור, לחבריו לקבוצה ולאקדמיה עצמה, ויתורים הם לא ממש חלק מאוצר המילים שלו. במקום זאת, מדובר בהבנה של מה נכון לעשות בסיטואציות שונות. בין אם המשמעות היא לחזור מוקדם יותר ממסיבה בגלל משחק ביום שלמחרת, או לדחות לינה אצל חבר ליום אחר בגלל אימון, עילאי מבין את המחויבויות הכרוכות במשחק ברמות האלה".
כשהוא מסתכל ושומע על אוריין גורן מברצלונה, נער צעיר שעשה צעדים גדולים, זו דמות להערצה? זו השאיפה?
"בהחלט. זו גאווה גדולה מאוד ומקור להשראה. בין אם מדובר באוריין גורן, מנור סולומון, מקס דאומן או מייקי מור, שגם הוא צמח באקדמיה של טוטנהאם מגיל שבע, כולם שחקנים שעילאי מעריך ושואב מהם השראה".
"בנוסף, עילאי גם צופה באופן קבוע בראיונות ובפודקאסטים עם כדורגלנים מקצוענים. ואחד הדברים החשובים ביותר שהוא למד להעריך ולהבין בשנים האחרונות הוא שכישרון הוא דבר חיוני, אבל חשובה לא פחות הדרך, העבודה הקשה והרצון להגיע לטופ, ויחד עם זאת, להוקיר תודה ולהישאר צנוע".

תגובות (2)