מאת: אורי שמיר - עורך האתר
צילום: ארז ועקנין - סטודיו wako צילום משחקים במרכז ובצפון
קבוצת נערים ג' 1 של מ.כ נהלל יזרעאל, שמודרכת ע"י שחר פוני, פתחה את העונה הזו בצורה מצוינת עם ארבעה ניצחונות בארבעה משחקים בדרג 1, בנוסף להצלחה במפעל גביע המדינה. אחד מהשחקנים המרכזיים בהצלחה של הקבוצה הוא שחקן ההתקפה הרב גוני, איתי רוזנבליט, בן 14.5 מקיבוץ גניגר, שיכול לשחק כשחקן כנף, כחלוץ וכקשר מתחת לחלוץ. עד כה, איתי רוזנבליט הבקיע 5 שערים ורגלו עוד נטויה. אגב, שניים מהשערים שכבש השחקן המוכשר תוכלו לראות בחלק התחתון של הכתבה.
איתי רוזנבליט החל את דרכו בקבוצת ילדים ב' של הפועל נוף הגליל, ממנה עבר עוד במהלך אותה עונה לקבוצת "צו פיוס" של מכבי חיפה - בשורותיה הבקיע 18 שערים בעונה שעברה, כשזו שיחקה במחוז יזרעאל של שנתון ילדים א'. העונה איתי רוזנבליט מרשים בליגה הבכירה של שנתון 2009 ונראה שכישרונו מתפרץ בעוצמה. עם זאת, איתי רוזנבליט מתמודד עם תקופה קשה וכאובה, זאת לאחר שאחיו, סמ"ר גילעד רוזנבליט ז"ל, שהיה חובש קרבי בגדוד 52 של עוצבת עקבות ברזל, נהרג בגיל 21 בעת מילוי תפקידו ברצועת עזה לפני כחודשיים.
שחר פוני, מאמנו של איתי רוזנבליט, מלא הערכה לשחקן ולמשפחתו: "איתי מגיע ממשפחה מדהימה ומלוכדת, שאוהבת את הארץ. יממה אחרי המקרה המצער הם התייצבו יחד עם איתי למשחק אימון שנקבע מבעוד מועד מול הפועל ת"א. משפחה שמאוד תומכת באיתי ובאה ממקום טוב. בנוגע להשתלבות של איתי בקבוצה שלנו, מדובר בקבוצה שרוב השחקנים רצים איתי יחד עונה שניה ברציפות, היא מתבססת על קבוצת ילדים א' של מכבי חיפה/נהלל מהעונה שעברה,. איתי אמנם שחקן חדש בקבוצה, אבל נקלט מהר מאוד ונכנס לעניינים. מסוג הילדים שאתה שמח שיש לך בקבוצה. ברמה האישית הוא נער מקסים, שכולם התחברו אליו מהר מאוד. מבחינה מקצועית מדובר בשחקן מאוד איכותי מול השער, בעל בעיטה חזקה, מאוד קבוצתי לאיתי יש אופי מדהים של לוחם, מאוד אינטלגנט. כולנו מצדיעים לו על ההתנהלות שלו בתקופה הכל כך קשה הזו. הייתה לנו הזכות לערוך טורניר לזכרו של גילעד. אנחנו לפני הכל קבוצה ומועדון עם ערכים של משפחתיות ואנחנו כאן בשביל איתי תמיד".
אז איך עוברת התקופה הזו על איתי רוזנבליט? איך הצליח משחקן שלא נספר בתחילת הדרך להפוך לשחקן מרכזי בקבוצה מצליחה? זאת ועוד בריאיון מלא בעוצמות ורגש שערכנו עמו, בו הוא משתף בהתמודדות עם אתגרי התקופה, בחיבור המיוחד שלו לכדורגל ובשאיפות להמשך הדרך.
איתי, רוב השחקנים בקבוצה שלך התחילו לשחק בשנתוני הטרומים. אתה התחלת הרבה אחריהם. מה גרם להצטרפות המאוחרת שלך לכדורגל?
"התאמנתי בקיבוץ בחוג כדורגל יחד עם המאמן דור נבון. הגיע שלב שבו גילעד ז"ל עודד אותי להצטרף לקבוצה. הגעתי להפועל נוף הגליל כילד קצת שמנמן, פחות גבוה ובלי הרבה ביטחון, תופקדתי כקשר אחורי. לא קיבלתי הרבה הזדמנויות והרגשתי שיהיה נכון עבורי לעבור לקבוצת "צו פיוס" של מכבי חיפה ולחבור לדור. שם כבר התחלתי להרגיש טוב יותר, אבל זו הייתה לא טובה".
ואיך הגיעה התפנית הגדולה בעונה שעברה?
"בקיץ 2022 החלטתי שאני לוקח עצמי בידיים. התחלתי לעבוד הרבה מאוד במגרש בקיבוץ והגעתי מוכן יותר לעונה. המשכתי לשחק תחת דור נבון. אחרי 3-4 מחזורים ביקשתי מדור לקבל הזדמנות כשחקן כנף, דור נענה לבקשה וגמלתי לו עם כיבוש צמד. מאז צברתי ביטחון, השתפרתי ובאתי לידי ביטוי וסייימתי את העונה עם הרבה הבקעות".
גילעד ז"ל היה אוהד מאוד ידוע של הפועל חיפה, היה גם זה שמתחפש לבובת הקמע במשחקי הקבוצה הבוגרת. איך הוא קיבל את זה שלבשת מדים של מכבי חיפה?
"באופן טבעי הוא היה מעדיף לראות אותי עם מדים אחרים, אבל פרגן לי ושמח שאני משחק כדורגל ושמח בעונה שעברה שהבקעתי שערים. אנחנו בית שמאוד חצוי. גילעד ואחינו הבכור, שרון, הם אוהדים של הפועל חיפה. גילעד ניסה לקחת אותי בעקבותיו, לימד אותי שירים ורצה שאלך בעקבותיהם, אבל אבא שלי הצליח למשוך אותי ואת אחותי, מאיה, לאהוד את מכבי נתניה בעקבותיו".
הפועל חיפה מקפידה להנציח את זכרו של גילעד ז"ל. לא מזמן היא אירחה את מכבי נתניה. באיזו פוזיציה היית?
"משפחתי ואני מאוד מעריכים ומוקירים את הפועל חיפה על היחס החם, על ההנצחה ועל כיבוד זכרו של גילעד. במשחק מול מכבי נתניה הגענו לסמי עופר, אבל כל צד נותר בעמדתו. אנחנו שמחים ששתי הקבוצות מצליחות ואני מבחינתי מאחל את מלוא ההצלחה להפועל חיפה בכל משחקים, למעט המשחקים מול מכבי נתניה".
העונה השתלבת בקבוצה שרובה שיחקה יחד בשנים קודמות, קבוצה שהתחילה בצורה מצוינת את העונה בליגה האיכותית ביותר. למה אתה מייחס את זה?
"זכיתי להצטרף לקבוצה מיוחדת. הקבוצה שלי מדהימה הן מבחינה חברתית והן מבחינה מקצועית. יש לנו מאמן מצוין, שמאוד חשוב לו הביחד, הגיבוש והקבוצתיות. מהרגע הראשון שחר והשחקנים קיבלו אותי בצורה חמימה והרגשתי ביטחון ביכולות שלי להשתלב בצורה טובה. האתגר כאן הוא גדול, מדובר בארבעה אימונים בשבוע, משחקים בקצב גבוה יותר, רמת אגרסיביות ופיזיות שונה משמעותית ממה שהכרתי, משחקים שאתה יודע שכל רגע של שאננות יכול לעלות ביוקר. אותי זה מאוד מאתגר ונותן לי דרייב גדול".
יממה אחרי מותו של גילעד ז"ל הגעתם למשחק אימון מול הפועל ת"א. איך עבר עליך ועל המשפחה המשחק הזה?
"הרגשתי שאני פיזית נוכח במשחק, אבל הראש לא היה שם. הגעתי למשחק, כי הבנתי שזה חשוב למשפחה, שעל אף הכאב הגדול, שאנחנו ממשיכים בחיים, שנישאר חזקים ושום דבר לא ישבור אותנו. זו אמירה של המשפחה מעבר להכל".
מה הייתה ההשפעה של גילעד על החיבור שלך לכדורגל?
"גילעד גרם לי להתאהב בכדורגל. זו אהבה שעברה אלי ממנו. היינו משחקים המון בילדות, בחצר של הבית ובמגרש בקיבוץ. גילעד חלם להיות כדורגלן ולא הצליח. הוא השתייך תקופה קצרה למחלקת הנוער של הפועל אסי גלבוע - ופרש. איתי מאוד תמך בי לאורך הדרך, גם כשהייתי בנוף הגליל ומיעטתי לשחק, הוא אמר לי לא לוותר. זה מה שאני עושה וזה מה שאני אעשה".
איזה מקום תופס הכדורגל בחיים שלך בחודשיים האחרונים?
"הכדורגל הוא הדבר היחיד שנותן לי אפשרות לשמוח עד הסוף. מאז מה שקרה לגילעד לא הצלחתי לחוות שמחה באופן מלא בשום סיטואציה. הכדורגל עוזר לי להתנתק לזמן מה מתחושות העצב, השערים שכבשתי והניצחונות נותנים רגעים של שמחה והרגשה טובה כמו שחוויתי במציאות הקודמת של חיי".
איך היחס של אנשים במועדון אליך בתקופה הזו?
"יש במועדון אנשי מקצוע בכירים, שהם קודם כל בני אדם טובים. אני בקשרים מאוד טובים עם המנהל המקצועי של המועדון - אורי גרופר ועם עידן וייצמן - המנהל המקצועי של החטיבה הצעירה וכמובן עם המאמן, שחר פוני. האנשים במועדון והחברים בקבוצה מאוד איכפתיים ותומכים ואני מאוד מודה להם".
מה הציפיות שלך מעצמך להמשך הדרך?
"להמשיך להתמיד ביכולת טובה, לשחק טוב, להנות, להשתחרר כמה שיותר - כי עבורי הכדורגל בנקודת הזמן הזו הוא הרבה מעבר למשחק, זה נותן לי אנרגיות להמשך. המטרה שלי לעזור כמה שאפשר לקבוצה שלי להצליח. אני בטוח שאם נמשיך בדרך הזו, מאוחדים כמו שאנחנו, נאמנים לדרך ונחושים - נעשה דברים יפים בעונה הזו. אני מאוד מאמין בקבוצה, בשחקנים ובמאמן, שיש לנו את היכולות ליצור המשכיות טובה לעונה הזו".
