מאת: אורי שמיר - עורך האתר
מחלקת הנוער של עירוני קרית שמונה מוצאת את עצמה בתקופה מאוד מורכבת ומאתגרת, בשל השפעות המצב הביטחוני פעילות מחלקת הנוער הופסקה יום לאחר פרוץ מלחמת חרבות הברזל. רבים משחקני הקבוצות והמאמנים התפנו יחד עם משפחותיהם לנקודות רבות בארץ - חלק גדול מהשחקנים נקלטו עם הזמן לאימונים בקבוצות הפועלות בקרוב לאזור משכנם החדש ואחרים מצאו את עצמם בסיטואציה כואבת ללא כדורגל. בעוד שקבוצות הנוער והנערים שבו לפעילות בשבועיים האחרונים - קבוצת הנוער מתאמנת בנשר, קבוצות נערים א' ונערים ב' בעפולה וקבוצת נערים ג' בצפת, קבוצות החטיבה הצעירה מתקשות למצוא את הדרך ליצור מסגרת אימונים, זאת בשל הפיזור הגאוגרפי הגדול של השחקנים. נוסף על כך, יו"ר המחלקה והמנהל המקצועי של החטיבה העליונה,
קבוצת ילדים ב' 1 של עירוני קרית שמונה, שמודרכת ע"י אבי נגאוקר - המנהל המקצועי של החטיבה הצעירה, התייצבה אתמול למשחק ליגה ראשון - משחק חוץ מול מכבי קרית אתא. שחקני הקבוצה פזורים ברחבי הארץ - מהגולן ועד אילת. מרבית השחקנים הגיעו למשחק יחד עם הוריהם והתרגשו להיפגש לראשונה מזה למעלה מחודשיים. הגדיל לעשות אבי נגאוקר, שהתפנה עם משפחתו לאילת - והגיע מהעיר הדרומית למשחק בדרך חתחתים - שכללה טיסה משדה התעופה רמון לנתב"ג, נסיעה ברכבת מנתנב"ג לקרית חיים ומשם נסיעה ברכב עם אחד מהורי השחקנים למגרש בקרית אתא. למרות התקופה הארוכה שלא התאמנו יחדיו, שחקני קרית שמונה היו במיטבם וזכו בניצחון מרשים.
אבי נגאוקר, משתף בתחושותיו מהיממה המאתגרת: "מעל חודשיים שאנחנו לא בבית שלנו ולא מתאמנים ביחד, מפוזרים מרמת הגולן עד אילת. היה לי חשוב אחרי חודשיים לעשות הכל בכדי להיות איתם במשחק. הבוקר שלי התחיל מוקדם מאוד - בשבע וחצי עליתי על טיסה מאילת למרכז הארץ ומשם לצפון, חזרתי בלחץ של זמן כדי להספיק לתפוס את הטיסה, כך שאפילו אכלתי במהלך נסיעה ברכבת. כל כך התרגשתי לפגוש את הילדים ולתת להם חיבוק גדול. התרגשות במשחק הראשון הייתה ניכרת על הילדים. בתדריך למשחק היה לי מסר אחד להעביר לילדים - שאף אויב לא יעצור אותכם לשחק את המשחק שאתם כל כך אוהבים. יש לנו עם חזק וצבא חזק, ביחד ננצח . תעלו ותשחקו בהנאה גדולה".
על היכולת שהציגו השחקנים ועל ההמשך, הוסיף המאמן: "עשינו הכנה מאוד טובה לעונה, עבדנו בתקופה האחרונה באמצעות הזום כמה שיכולנו והשחקנים מתאמנים ברצינות בקבוצות שקלטו אותן - וזה המקום להודות לכל המועדונים ולכל המאמנים ומנהלי הקבוצות, שנותנים להם מעל ומעבר בתקופה הזו. האמת אני מוריד את הכובע בפני השחקנים שלי. חודשיים פלוס שהם לא מתאמנים בצורה סדירה ולא ביחד, אבל האהבה שלהם למשחק שמרה אותם עם אנרגיות ומוטיבציה גדולה. הילדים שיחקו מהלב והנשמה ובעיקר נהנו . אני כל כך גאה בהם ואוהב אותם. הדרך חזרה לאילת הייתה מלאת גאווה ושמחה עבורי, למרות שהגעתי רק בשעת ערב מאוחרת. אני מאוד מקווה שאצליח להתייצב למשחקים הקרובים, מדובר באתגר מאוד מורכב. כמובן שמשאלת הלב שלנו היא שנחזור לעיר האהובה שלנו ונוכל לחזור לפעילות מסודרת. אנו נושאים תפילה לשלומם ובריאותם של החטופים וחיילי צה"ל ומקווים לראותם עמנו בקרוב".
